חדושי הלכות על סוכה י״ט

1 בד"ה אחוי ליה נראה כו' דאי משום מיגו חדא כו' עכ"ל צ"ע מאי מיגו איכא הכא דאי הוו ג' מחיצות בלא לחי נמי הסוכה כשירה ואי לא הוה אלא ב' מחיצות לא משתרי בלחי לגבי שבת לרבנן דפליגי אר"י וכה"ג הקשו התוס' לעיל גבי סיכך על גבי מבוי כו' וי"ל דלעולם איירי שיש ג' דפנות אלא שלא סיכך אלא מדופן אמצעית לצד אחד מב' דפנות של הצדדין דהשתא אין לסוכה זו אלא שני מחיצות ולחי אחד וכה"ג כתבו התוס' שם ודו"ק:

2 בפרש"י בד"ה מ"ד כיון דלא ממשיך דופן כו' והא לית בה ז' טפחים כהכשר סוכה עכ"ל לכאורה יש לדקדק דאי אסכך היוצא קאמר דלית בה ז' כו' מה לי יש בו ז' טפחים או לא ואי אסוכה גופה קאמר לפוסלה כיון דלית בה ז' דסכך היוצא אינו מצטרף עמה דבאנפיה נפשיה הוי הא עיקר הך מלתא לאשמועינן ביש בה יותר מז' כנראה מדברי הרא"ש וכמ"ש הטור דאשמועינן אע"פ שעשה דופן של הצדדין יותר על ז' ודי לו בז' וה"א הרי גילה דעתו לעשות כל הסוכה בדפנות ארוכות כו' ע"ש דאל"כ הא ודאי דלא גרע מב' כהלכתן וג' אפילו טפח ונראה דאסכך היוצא קאי וה"ק דאף אם יש לו ז' טפחים לסכך היוצא הא לית להו לאותן ז' טפחים הכשר סוכה דהיינו דפנות כהלכתן שהוא הכשר סוכה ודו"ק:

3 בפרש"י בד"ה לא עלתה לו טבילה כו' אלו מעלין ולא פוסלין השלג כו' אשלומי אין בפני עצמו לא עכ"ל צ"ע לפרש"י אמאי נקט טיט הנרוק יוכיח טפי מכל הנך השלג כו' ולפי' התוס' ניחא וק"ל:

4 תוס' בד"ה כאן בגדולה כאן כו' אלא דנקט ברישא עשאה לשכיבה בכל מחצלות כו' עכ"ל דכיון דברישא הוזכר גדולה ולא נקט לגבי לסיכוך קטנה לא משמע להו לפרש דסיפא ה"ק ואם קטנה היא ועשאה לסיכוך כו' כפרש"י אלא דלסיכוך אגדולה נמי קאי ובכל מחצלות איירי בין ברישא ובין בסיפא ונקט גדולה וה"ה לקטנה ודו"ק:

5 בד"ה אמר רבא בגדולה כ"ע כו' אבל מלתיה דת"ק לעולם כדשנין כו' עכ"ל ונראה דר"ל כדשנין לעיל היינו דלסיכוך מיירי בקטנה מיהו לאו ממש כדלעיל דמש"ה הוצרך הכא רבא לפרש דברי ת"ק ולא שבק ליה כדשנין לעיל דקאמר רבא הכא וה"ק כו' הא סתמא נעשית כמי שעשאה לסיכוך כו' והיינו משום דבעי לפרש לסיכוך דבמלתיה דת"ק דומה קצת לסיכוך דלר"א דפירושו דסתמא נעשה כלסיכוך דקתני בסיפא דמילתא ה"נ ת"ק קאמר דסתמא דגדולה נעשה כלסיכוך דקטנה דקתני בסיפא וק"ל: